חיפוש

אח גדול


ברוכים הבאים להדספייס שלי.

לא, לא. רק נדמה לכם שבלגן כאן. כל דבר מונח במקומו, אני מבטיחה לכם.

זהירות על ערימת הספרים שם משמאל. זה מעמד למר גולגולת.

קפה, עוגה? תרגישו בנוח, רק אל תגעו בכלום. הכל פה די נפיץ.


הבה ניגש לעניינינו,


"הוא כבר לא מפחד. מזמן כבר אינו מפחד. ...מאז שנהרגה אימא והוא... ראה כיצד קוברים אותה אוטו ולייב, לא פחד עוד." המצולע 78, יונה ספיר

מיד כשקראתי את עמוד 77 במצולע_יונה ספיר_ושות ידעתי שאני רוצה לצייר את קרול.


הבעיה:

בניגוד לפעמים קודמות, לא "ראיתי" את הציור באופן מושלם בדמיוני. אי לכך, נאלצתי לעבור דרך חתחתים כדי לגלות את הקונספט.


ניסיון ראשוני לפיתרון:

ביליתי מספר ימים מתישים בקשקושים על דפים אקראיים. התוצאות לא היו מלבבות. קרול היה סרבן ופשוט לא הסכים לצאת. כל הפוזה לא היתה ברורה לי. גם האביזרים הנלווים לא הסכימו להתלוות כהוגן. הביגוד היה מעורפל במקרה הפחות טוב, ודל במקרה היותר גרוע.


חוצמזה, העט היה ביק כדורי. אני לא סובלת עטי ביק כדוריים.

קחו לכם טיפ לחיים. אם הציור לא מצליח, תמיד-תמיד תאשימו את העט. זו גישה נבונה ומקדמת מאוד.





המסע אחר השראה:

יצאתי לחיפושים. חיפשתי תמונות שיהיו קשורות לסיפור אותו אני רוצה לספר.

כל תמונה שתפסה את מבטי, נלכדה ברשת, יובשה, גוהצה, וננעצה אחר כבוד בלוח ההשראות שלי.

(צריך שם קליט יותר. סטוריבורד? תפוס. לוח רקע? מרקע?)




חמושה בכוחות מחודשים וניצני רעיונות, חזרתי לשולחן העבודה.


ניסוי וטעייה:

ציירתי פוזות שונות תוך ניסוי סידורי תאורה שונים.

(מילים גבוהות שמשמעותן הפשוטה: קשקשתי שוב ושוב על אותה דמות עד שלא ניכר היכן מתחיל האור ונגמר הצל)





מחקר:

בשלב זה הגעתי לכמה מסקנות חשובות מאוד:

אני רוצה שקרול יחזיק ברובה Sturmgewehr 44, או במילים אחרות סטערמגעווער. כן.

נסו להקליד את זה 10 פעמים מהר.


וכל כך למה?

כי זה גדול. כי זה חדיש. כי לקרול היה מספיק כישורים כדי להצליח להתחמק מהצבא הגרמני כשבידיו הרובה הקטלני ביותר שלהם, על אף משקלו שלו הקל, ומשקל הרובה הכבד.


המפולפלים שביניכם יטענו:

אל"ף, ייתכן וקרול כלל לא היה באזור בזמן שהגרמנים שחררו את הנשק הזה לצבאותיהם.

בי"ת, הרובה הזה הוא פשוט רוס"ר בלשון עמנו.


ובכן, לטרחנים כאלה אענה:

אל"ף, לא מצוין כלל תאריך מדויק בו קרול הועבר מאזור המלחמה אל רוסיה. היות שלא תוכלו להוכיח שהוא לא היה שם אני לוקחת על עצמי לנופף ברשיון הציורי שלי.

בי"ת, אני יודעת. אני פשוט אוהבת לסבך אתכם במילים גרמניות מחניקות.

-סוף מסקנות חשובות מאוד-





הביצוע

הפעם אני גאה לציין את העובדה שהשתמשתי בעיפרון 2B בלבד.

היו מעורבים בסיפור עוד אי אלו כלים שוליים, אבל בגדול -- 2B עשה את העבודה.





בחרתי בדמות הרצויה והתחלתי ליצור את הסקיצה הראשונית.

בשלב זה אני משתמשת בצורות בסיסיות וקווים פשוטים בלבד.

על הילד להיראות רזה ומצומק בהתאם לתנאי חייו בספר. מלבד זאת, אני יכולה להניח איזשהו עיכוב התפתחותי במבנה הגוף,

כפי שעולה מתמונות של ניצולי אותה תקופה. אי לכך גופו בעל מבנה קטן יותר.





רינדור:

השתדלתי שהעור ייצמד לגוגולת כדי להדגיש את הרזון של הדמות.

בעיני התוצאה נראית תלת ממדית באופן מודגש, כאשר ה"מצלמה" מכוונת לחלקו העליון של הגוף, והמיקוד המצומצם

מקטין את שאר החלקים.


נקודות לעצמי:

במבט לאחור היה עלי להקטין את הגובה של הגולגולת כדי להשאיר את הרושם של פנים צעירות.

באופן כללי הדמות יצאה מעט בוגרת מדי, לעומת הגוף הקטן. ייתכן שזה סביר אם נקח בחשבון שמודגש בספר כמה הוא בוגר לגילו, אבל זו לא התוצאה אליה התכוונתי לכתחילה, וכדאי לזכור את זה להבא.

לפי לדעתי עיקר התקלות התמקדו ברובה עצמו, אשר אלא אם הוא מורכב מחומר גמיש חוצני כלשהו, המבנה שלו כלל לא הגיוני, ולא מסודר לפי פרספקטיבה מוכרת כלשהי. רושמת לי: להתאמן על ציור אקדחים ורובים.:p


לסיכום, אני מרוצה מאוד מהתוצאה ושמחה להיווכח בשיפורים מהציור הקודם שלי. אני מתרגשת כבר לנסות את

התובנות שלמדתי על הציור הבא. הישארו איתנו 😉




0 צפיות

עזרה

 

תנאי שימוש

הוראות הפעלה

פניות

סיפורים

 

בקרוב!

ראנדום

 

ארי

WebNoir

Magic Pen

סרטונים

 

ספידפיינטים

הדרכות