top of page

טיפה ציור | איך לומדים אנטומיה

שאלו בפורום איך למדתי אנטומיה. לפני הכל, יש לי אלרגיה למילה הזאת. מילה לועזית שמתארת נושא לא נגיש ומרתיע, לפחות לאוזני. אז בואו נתחיל מהתחלה.


אתם כבר מציירים אנטומיה. בכל פעם שאתם מציירים יצור חי, בכל פעם שאתם מוסיפים לו גפיים, תנועה, אולי אפילו צל, אתם משתמשים בידע הזה. אנחנו רואים בני אדם כל יום, ורובנו אוהבים לצייר דמויות כמה פעמים ביום, אז אנחנו מציירים אנטומיה כל הזמן. זה הנושא שהכי טבעי עבורנו.


"אנטומיה" זה בסך הכל ציור גוף - בדרך כלל אנשים. כל מה שצריך לעשות זה להשתפר טיפ-טיפה מפעם לפעם, וזה באמת מאוד פשוט. יש כמה תרגילים ממוקדים שקידמו אותי משמעותית, ואנחנו הולכים לדבר על זה כאן. 1. מאיפה להתחיל?


מחקר. בוחנים את מבנה הגוף כפי שהוא נראה בפוזות שונות. עושים עליו סקירה. כדי להפנים את המידע נסתפק רק בפשטה של הפוזה, ממש אין צורך לרנדר באופן מציאותי. למעשה, רינדור כזה רק יסיח את הדעת מהנושא האמיתי: לסכם את גוף האדם כדי שנזכור ונוכל להשתמש במידע בעתיד. פשוט לצייר בסגנון קומי את המתאר.


אל תמציאו! תחפשו דמויות מהמציאות סביבכם, או תמונות. תבחרו כמה פוזות רגילות שעתידות לשמש אתכם הרבה פעמים, כמו עמידה, ישיבה, ישיבה משוכלת, כיפוף, מתיחה. לאחר מכן תציירו כמה פוזות מוגזמות במיוחד של מאמץ או מתיחה. השלב הזה יכריח אתכם להבין איך גוף עובד.


תעשו 5 מכל אחד. זה הכי פשוט בעולם. וזה לא צריך לצאת "יפה". תחשבו על זה בתור סיכום של שיעור, לא יצירת מופת לתיק העבודות.




2. העמקה.


תעשו את השלב הראשון, אבל הפעם עם השלד. השלד מכתיב את המבנה הבסיסי של גוף האדם, ובעתיד הוא יעזור לכם לצייר במהירות סקיצות של בני אדם. שוב, תציירו אותו בהפשטה. תנסו לראות מה הצורות הבסיסיות שמרכיבות אותו, תתמקדו במתאר ולא בפרטים. אין צורך ללמוד את השם של כל עצם, ובטח שלא לצייר אותו. תעתיקו פוזות מצילומים או דגם תלת מימדי. נסו שוב כמה פוזות רגילות, וכמה פוזות מוגזמות (רק תשימו לב שהפוזות עדיין תואמי מציאות...)




3. הבלטה.


תעשו את השלב הראשון, אבל הפעם עם שרירים. קחו לכם ספר אנטומיה רפואי, צילום או דגם תלת מימדי ממאגר זמין.


תתחילו מסקיצה של מבנה שלד, שתואם לפוזה בתמונה. מטרת הסקיצה לעזור לנו לראות את התמונה הגדולה כדי שלא נאבד ראש כשנתחיל להתעמק בשרירים. השלד יהיה פשוט וכללי! רק המבנה הבסיסי פחות או יותר. גובה, מיקום האברים, זהו.


מעל השלד, תעתיקו את השרירים בהפשטה. שוב, תתמקדו במתאר הכללי. לאחר מכן תנסו לחלק את השרירים לקבוצות, וציירו גם את המתאר הכללי שלהם. נסו לשים לב איך כל קבוצה משפיעה על שכנותיה, תוך כיווץ ומתיחה. רק אחרי שסיימתם לצייר את הקבוצות, אפשר להיכנס לפרטים ולרנדר גם את הקווים הפנימיים. זכרו שאנחנו מציירים הפשטה בסגנון קומי ופשוט! בלי צל, בלי צבעים, ובלי רינדורים מסובכים בעיפרון יוקרתי כלשהו.


תעשו את התרגיל הזה פעם או פעמיים. נורמלי שהציור לא יוצא "יפה" או מרשים. אבל כשתצטרכו לצייר באמת, בעבודה עצמה, אתם תראו איך הדמויות שלכם משתפרות. ויום אחד, אם תחזרו לשלב הזה, סתם מתוך סקרנות, כמוני - אתם תראו שזה בא לכם בקלות.




4. משלבים הכל יחד


מציירים פוזות מוגזמות של דמויות מהמציאות. (אפשר גם מתמונות אבל לדעתי חשוב לפחות לשלב עם מציאות). מה הכוונה במוגזם? הבנדם מאמץ שריר, או מותח שריר, כך שהמבנה והשריר ניכרים לעין. הפעם כן צריך לרנדר גם את האור והצל, אז אם אתם עוד לא מכירים את הנושא, תעצרו פה. אתם מוזמנים לחזור אחרי שתשלימו את החסר. חבל לנסות את השלב הזה בלי להבין את המרכיבים של הצל, זה סתם יתסכל אתכם ולא תרוויחו דבר.


בשלב הזה מפנימים את כל המידע של השלבים הקודמים, ומבינים איך הם עובדים יחד. עדיף אדם אמיתי וחי אבל אפשר לנסות צילומים + פסלים או דגמים תלת מימדיים.


אל תעקפו על השלב הזה. אם זה מרתיע אתכם, תעשו רק פעם - פעמיים. זה לא קשה מידי. תנסו להגיע לחמש.


5. תנועה


ציירו סקיצות מהירות של דמויות מהמציאות, ברחוב, בגינה, בתורות לקופת חולים. אל תתביישו, ואל תשקיעו מעבר לכמה דקות על כל דמות. נסו להתבונן בדמות כמה שניות, ואז לצייר אותה מזיכרון על הדף בלי להעיף בה יותר מידי מבטים חוזרים. תשתמשו בצורה הבסיסית של השלד כדי לתפוס את התנועה שלה. אם תעשו את זה נכון, כמעט אף אחד לא ישים לב אליכם.


אתם יכולים להתמקד בכל דבר שמעניין אתכם, בציור של דמויות, אם זה קפלים, מתאר וצורה, או קפלים. אבל הכי חשוב לתפוס את התנועה, אם תגבילו את הזמן שלכם, אתם מכריחים את עצמכם להתמקד בדברים שהכי חשובים לכם. נסו את זה.