top of page

הקריין והמספר | למה מ. קינן כותבת בזמן הווה?

אף פעם לא שמנו לב לקריין, זה שמספר לנו את הסיפור. ידענו שהוא קיים וקראנו את הדברים שהוא סיפר, אבל לא ממש חשבנו עליו בתור יישות קיימת. אין לקריין רגשות, או שאיפות משלו. תפקידו להעביר את הנתונים ולהיעלם מאחורי הקלעים. לא?


ובכן... זה מורכב.


מ. קינן אינה הראשונה לכתוב סיפור בזמן הווה, אבל היא בהחלט הפכה את הסגנון לפופולארי בציבור שלנו. מאז התפרסם ממלכה במבחן, זמן הווה מסתנן לכל מקום, לפעמים בלי שהסופר ישים לב אפילו, והכתיבה מדלגת בין עבר להווה בלי חשבון.


היינו רגילים שמרבית הסיפורים נכתבו בלשון עבר. זה היה מובן מעליו, טבע שני לכל סופר. ה-הווה הזה מטיל בספק כמה הנחות יסוד, מחייב אותנו לשקול מחדש בחירות שלא נאלצנו לחשוב עליהם לפני כן.


מיהו המספר?


אולי חשבנו עליו בתור "הסופר" אבל זה לא מדויק בכלל. הקריין מספר לנו את הסיפור. הוא המגיד. למרות שהוא לא דמות, הסופר עדיין יכול לעצב אותו כרצונו. הוא אינו הסופר, הוא כלי ביד הסופר.


אנחנו רגילים למספר מרוחק ונטול רגש. קריין אמין, ללא מניעים, אחד שאפשר לסמוך עליו. כל דבריו אמת, לפחות עד שנסגור את הכריכה.


אבל מי אמר שכל זה נכון? הקריין הוא יישות עם נקודת מבט. הוא מייצג מישהו, או משהו, ומעניק לנו את עיניו כדי שנוכל לראות דרכו את הסיפור.



תורגם מתוך Brooklyn Dreams J. M. by DeMatteis & Glenn Barr



מגיד מהעבר


הקריין המקובל, מדבר בזמן עבר ובגוף נסתר (הוא). קריין כזה עושה רושם של יישות יודעת כל. רואה גלויות ויודעת נסתרות. אלף שנים בעיניו כיום. הקריין הזה מייצג את נקודת המבט של יוצר הסיפור, שמסוגל לחשוף את כל הרבדים כרצונו. מחשבות נסתרות ומעשים גלויים, עבר והווה, כולם פרוסים לפניו.


הקריין הזה בדרך כלל אמין. לפחות, הוא עושה רושם כזה. רושם של סמכות הדוברת אמת מוחלטת. אם אנחנו לא מאמינים לו - אנחנו לא מאמינים לסופר, ומאבדים עניין.


כשהקריין נוקט בגוף מדבר (אני), הוא הופך לדמות בתוך הסיפור עצמו. הוא מציע לנו נקודת מבט מוגבלת מאוד. הוא יכול להשתדל להבין, ולקבל. הוא יכול לנסות להיכנס לנעליים של השני, אבל הוא תמיד מייצג צד אחד בלבד של הסיפור, הצד שלו. ממש כמונו בחיים המציאותיים.


הקריין הזה עלול להיות בלתי אמין למדי. לפעמים אין לו הרבה אינטרסים לעבוד עלינו, הוא פשוט לא מכיר את כל הסיפור.


שרלוק הולמס מאת א. ק. דויל, כל היספורים כרך א, בתרגום חנה לבנת, הוצאת כינרת דבורה ביתן


אבל יש סיפורים בהם הקריין משקר עלינו במודע. חשוב לו שנאמין לגרסה שלו. הוא רוצה לייצג את עצמו באור הכי חיובי שאפשר. הוא שואב אותנו לסיפור בכך שהוא הופך אותנו ליישות בעלת משמעות עבורו, וכאן מופיע הרבה סאבטקסט בקריינות שלו.


לפעמים הקריין הזה משקר אפילו לעצמו. עלינו לנחש את האמת. לדמיין בעצמנו מה הוא מסתיר מאחורי תיאוריו. הוא בעצמו לא בטוח מהי האמת, ולפעמים המציאות והגרסה שהוא רואה מסתבכים ללא מוצא.


Moon Knight 2016 by Jeff Lemire & Greg Smallwood
תורגם מתוך Moon Knight 2016 by Jeff Lemire & Greg Smallwood


מגיד בזמן הווה


קריין בזמן הווה הוא המצאה מודרנית. הוא בלתי מתנשא, אחד מאיתנו, מהקהל. הקריין מייצג נקודת מבט של צופה. אז למעשה, גם הוא יכול להיות בלתי אמין, אבל זה לא לגמרי אשמתו. הוא פשוט מוגבל למדי.


הוא מתעלם מהכוונות שמאחורי הדברים, הוא לא חודר לתוך המחשבות הנסתרות של הדמויות ולא מציג פלאשבקים אל סודות העבר. הוא התגלמות הדרישה "תציג, אל תגיד" ומספר רק בצורה פעילה ומיידית.


קריין בזמן הווה מספר את מה שקורה כאן ועכשיו.

אין הפסקה להעברת נתונים סבילים. אם יש אקספוזיציה, היא חייבת להשתלב בדיאלוג, או להיות ניכרת מתוך האירועים עצמם והסביבה. הכל מוצפן מאחורי הדיבורים והמעשים של הדמויות, ואנחנו, הקוראים, נאלצים להשלים את התמונה בעזרת כישורי הדמיון שלנו.


זו הדרך להביא את המדיום הוויזואלי אל הפרוזה. ובדומה למחזה, אנחנו לא נסלח להתערבויות של הסופר בתוך העלילה. הקריין הוא אחד מהקהל, אנחנו לא נאמין לפרשנויות שלו, ונסלוד מכל מסר בוטה שהוא ינסה ללחוש לעברינו.


קריין בזמן הווה שמתעקש לעדכן אותנו בכל הפרטים הנסתרים, הוא כמו האויבער חוכעם שכבר ראה את הסרט הזה ומשחיל ספוילרים והערות ביניים במקום לתת לכולם להנות בשקט מהמופע. אנחנו נרגיש שהוא מתנשא, מפריע וטורדני. כל קטיעה של רצף האירועים עשוי לנתק אותנו מהעלילה.


אז זה הקריין בממלכה במבחן. אחד שממחיז את האפיון החיצוני של דמויות, בלי לחשוף את האופי הפנימי שלהן. הוא מאפשר לדמויות לייצג את עצמן, מתיר להן להסתיר את סודותיהן, לא מתערב כשהן משקרות לעצמן, מאפשר להן לדבר רק כשנוח ומתאים להן.


הוא קריין שמעמיד מראה מול הדמות כדי לספר לנו על גוון השיער שלה. הוא מלהק דמות בתפקיד צייר רק כדי להציג לנו רובד נוסף במערך הפוליטי. הוא עוקב בתשומת לב אחרי שליח שולי כדי שנתעדכן במזימות שחורשות מתחת לפני השטח.


הוא לא מספר. הוא ממחיז.


אם הסופר לא מתכוון לעשות את זה - אין שום טעם בזמן הווה, חדשני ומודרני ככל שהוא יהיה. סופר שרוצה לשלוט על כל הרבדים כולם, לארוג יצירת אומנות שמשלבת אירועים עם כוונות ומחשבות פנימיות כאחד - שידבוק בזמן עבר, כמיטב המסורת, ושלום על ישראל.



717 צפיות14 תגובות

פוסטים קשורים

מדברות כוזרית עונה 2 פרק 4 : אז המלכה החדשה מכוערת או מה?

בפרק הזה קראנו את פרק 14 מתוך הספר איסתרק ולא נזכיר שוב איזשזהם חילוקי דעות, בכל מקרה, דיסקסנו אודות ההנהגה של המלך (שוב) ואיך זוכרים את כל פרטי הפריטים של סאגה כזאת. שתפו את הפרקים עם כל מי שאתם מכיר

14 Kommentare


למה מ. קינן כותבת בזמן הווה?

הסיבה האמיתית היא שאנחנו חיים בהווה בתוך כל אחד ואחד מכם

Gefällt mir

Gast
06. Feb. 2022

איסתרק כתוב בזמן עבר לבד ממקומות בודדים שעוברים להווה (כמו בזמן ההתנקשות בראש הממשלה בתחילת הספר), מהללאל כנ"ל עם טיפה יותר, המהפך מתרחש ביוזבד כאשר הספר כתוב מתחילתו (כמעט) ועד סופו בזמן הווה. למעט הבלחות קצרות של 'עבר'.

תודה על הבלוג המעניין - בלוג כתיבה יוצרת חרדי ראשון מסוגו - אם אני לא טועה. התחלתי כעת לקרוא אותו, והוא נראה מבטיח.

אגב - איסתרק ומהללאל מוצלחים הרבה יותר מיוזבד, אני מסתפק האם זה קשור לסוג הקריינות.

Gefällt mir
Antwort an

ברור שלא

פשוט באיסתרק ומהלאל לא הכירו אותי כ"כ ☹️ [לא חשבתי שאני כזה גרוע]

אבל אין ספק שקריינות בזמן הווה מעניינת ומחברת יותר כמו שידור חי ושידור חוזר

Gefällt mir

Gast
13. Jan. 2022

אני לא יודעת מתי מיה קינן התחילה לכתוב בזמן הווה, האם היה זה ביוזבד, או כבר במהללאל (אני חושבת ששם זה משולב).

שולחת אותך לקרוא את איסתרק שוב, כולו כתוב בזמן עבר.

סתם דיוק שעלה לי בקריאת הכותרת.

הפוסט כתוב בצורה מאוד יפה, מרתק ומעשיר. כרגיל.

Gefällt mir

ממלכה במבחן בפרוש לא כתובה כולה בזמן הווה. יש בהחלט זמן עבר.

ואני גם לא חושבת שצריך לדבוק בזמן מסוים, אפשר לשלב.

אני באופן אישי מרגישה שהרבה מאד פעמים הקריינות אצל מ. קינן נאמרת מצד אחת הדמויות, כל פעם דמות אחרת, רק בלי לומר את זה בפירוש. וזה מדהים, בעיניי.

Gefällt mir
Gast
06. Jan. 2022
Antwort an

כן

היא גולשת מקריינות הווה אל תוך מחשבות של הגיבורים המון

וזה נותן לקוראים זווית מאוד רחבה. כי היא יודעת לעשות את זה בטעם ואז אנחנו גם שותפים למחשבות, דעות או תכנונים של דמויות וגם נשארת לנו 'עבודה' עם כל הדברים שאנחנו לא יודעים, כל האינפורמציה של בין השורות - או אפילו בתוכן, לשים לב בעצמינו באמת כ'צופים', 'לגלות' עם התפתחות הסיפור

Gefällt mir

מלכה ג.
מלכה ג.
05. Jan. 2022

מאוד מעניין.

מה לגבי אלה שהם קצת ציניים לגבי הגיבורים שלהם,

למשל הם כותבים כביכול הם לא מעורבים אבל מרמזים לנו איך שהוא את דעתם, זה גם נכנס לגדר התערבויות של הסופר?

Gefällt mir
מלכה ג.
מלכה ג.
05. Jan. 2022
Antwort an

אהבתי! חח

דיוק גדול.

Gefällt mir
bottom of page