חיפוש

למה סיפורים גרועים מצליחים?

עודכן ב: לפני 7 ימים




רשע וטוב לו?


תמיד הייתי מאמינה אדוקה בלימודים. חשבתי שההבדל בין חובבן למקצוען הוא הידע שהם רכשו והתובנות שהם בנו משם. חשבתי שאמנים שלא טורחים לחפש מקור לימודים פושעים בעצלנות, בגאווה ובבורות. חובבנים. תהיתי למה בכל זאת אפשר לראות סיפורים כאלה שנמכרים? במשך הזמן גלגלי החורקים הציעו מספר תשובות אפשריות ואפילו ניסחתי מאמר על כך אבל ספרים שאני הצמדתי להם תווית "גרוע" המשיכו לפאר בגאווה מדפים ולהציק ללחץ הדם שלי. לא יודעת על מי כעסתי יותר. על סופרים שמעיזים "לעבוד" עלינו, אולי על הקהל שלא יודע מה "טוב" לו. על עצמי שלא מאפשרת לעצמי להרגע. אתם מכירים אותי ושכמותי. בכל פורום בו מדברים על סיפורים יש מישהו כמוני שהורס לכולם את האווירה.


רוברט מקי, שכתב את סיפור ואת דיאלוג על אומנות הכתיבה, מעביר סמינר בנושא הכתיבה ברחבי העולם. הפעם הוא עורך את הסדרה אונליין ואת ההזדמנות הראשונה שהייתה לי ניצלתי כדי לפרוק את אשר על ליבי ושאלתי אותו בזה הלשון:



מדוע סיפורים גרועים מצליחים (מבחינה כלכלית)

והאם צריך להיות אכפת לסופר?


מובן מאליו שכסף אינו המבחן היחיד לקביעת הצלחה, אבל בניסיוני לתמצת כמה שיותר את דאגותי הצעתי את האפשרות כדוגמא למה שיכול להחשב כסיפור שהצליח, סיפור שקונים. משהו שהקהל משקיע בו מזמנו וממרצו למרות שהוא גרוע. וקיוויתי שהוא (מקי) יבין את הרעיון וימציא לי תשובה.



התשובה של רוברט מקי


"הסאבטקסט לשאלה היא שהכותב רוצה תרוץ לכישלונותיו. הכתיבה שלי אינה טובה כפי שהיא יכולה להיות, אבל אולי אם אמכור את יצירתי וארוויח הרבה, זה יפצה אותי על הכישלון היצירתי. השאלה הזו עונה לעצמה בעצמה."


ניתן למחזר קלישאות ולהעתיק פורמטים חבוטים כדי להרוויח כסף, אם לכך שואפים. אל תתביישו בזה. תודו בכך שהכסף הוא המטרה שלכם ואם אכן תצליחו תוכלו לקחת את הכסף שהרווחתם ולעשות את מה שאתם באמת אוהבים.


אבל רוברט גם מערער על הנחת היסוד של השאלה, ומדגים בעזרת רשימת הסדרות בשירותי הצפייה השונים. כאשר מסתכלים בסדרות שקיבלו דירוג נמוך רואים מיד כמה הדמויות נוקשות וחסרות הבעה. כמה הכתיבה גרועה. רק סדרות איכותיות באמת מקבלות את הדירוג הגבוה. כתיבה גרועה יכולה לצאת לאור בגלל שאין מספיק כישרון כדי לספק את הדרישה העצומה שלנו לסיפורים. וסביר להניח שמישהו נשכר מכך. אבל הסיפורים המבריקים באמת זוכים באוסקרים, במיליוני דולרים ובהכרה בינלאומית. כתיבה טובה היום מרוויחה סכומים אדירים. "ולכן אם אתם באמת רוצים להרוויח, אני מציע שתכתבו הכי יפה והכי נפלא שאתם מסוגלים ותשיגו לכם אוסקר..." ייתכן שכתיבה גרועה מצליחה. אבל כתיבה טובה מצליחה יותר!


לפני כמה ימים הסופר נייל גיימאן אמר: "הסיפורים שלנו יחיו אחרינו. בואו נעשה אותם טובים."


נחליף לרגע את הפרמיס של השאלה מ"כסף" ל"הצלחה באופן כללי", כל אחד והצלחתו שלו - מספר קוראים גדול, כבוד, שם. ונשאל את עצמינו:


מה זה ספר גרוע?


אפשר לבקש שהספר ישכיל את הקורא בתחום כלשהו. מדע, היסטוריה, אינטליגנציה, בוודאי. אבל גם תובנות על הנפש, החברה והממסד. אפשר לדרוש סיפור מושך או דמויות מרתקות. אפשר לחפש סיפור שלא יבזבז את זמנינו. לכל אחד יש מדדים אישיים עליהם הוא לא מוכן לוותר.


אם יש איזו הגדרה אובייקטיבית כללית למבחן איכות באמנות אני לא יודעת מהי. אולי אין. מה זה משנה? אם משהו הצליח מן הסתם שיש לו ערך כלשהו עבור הקהל שקונה אותו. ייתכן שקשה לי לראות את האיכות רק מפני שזה לא הטעם שלי וייתכן שהספר הזה אכן גרוע באופן אובייקטיבי. בכל מקרה עדיין יהיה ערך מינימלי כלשהו שגורם לאנשים הנאה. עובדה. תחשבו מה אנחנו יכולים לעשות אם נחטוף את החנית מיד המצרי ונכניס את הערך הזה לספרים איכותיים!


מה ישכנע יוצר מצליח להשתפר?


עשיתם את זה. קונים את הספרים שלכם. מכתבי מעריצים מציפים את האינבוקס שלכם. למה שתקשיבו לביקורת? מכיוון שבכל מקרה, אנחנו לא רוצים רק להצליח (כלכלית 😏) אנחנו רוצים להגיע למקסימום אליו אנחנו מסוגלים לשאוף. אנחנו מכבדים את הקהל שלנו, מעריכים את האינטליגנציה שלו, וחושבים שראוי להעניק לו את המיטב. אנחנו מתחייבים להם שנצמח ונשתפר. אני לא מנסה לקדש חיים בעבור האומנות לבדה. אני רק אומרת שבתור יוצרים עלינו להראות אכפתיות לקוראים שפותחים לנו גישה ישירה לנפש שלהם.


פרולוגים


כשהייתי ילדה בשנות היסודי המאוחרות הרבה ממכרי חלמו להיות סופרים. אני לא יודעת אם זו תופעה רגילה בכל מקום אבל כזה היה השנתון שלנו. הרבה מחברות ריקניות למדי שפתחו דף וחצי ראשונים בכתב ילדותי ותיאור של "דמות אפלולית הפוסעת בצעדים מהדהדים בלילה החשוך" בפרולוג מסעיר לסיפור שלא יכתב לעולם.


אני לא יודעת באיזה שלב של ההתבגרות השאיפה הזו נמוגה מתוך רובנו. אולי חלק מאיתנו ממשיכים לטפח את הכישרון. אולי אפילו הוצאנו ספר או שניים ואולי היו כמה אנשים שקנו אותם. הלוואי שאהבו אותם. נכון, ההבדל העיקרי בין תחביב למקצוע הוא היכולת לסיים אבל מלאכת הכתיבה לא הופכת לקלה יותר ואנחנו עדיין יושבים מול דף מלא למחצה ותוהים כיצד להמשיך.


כשאנחנו לומדים איך לעשות את האומנות שלנו מאנשי מקצוע מנוסים, היסטוריה עשירה, וביקורת בונה , זה מקל עלינו את המסע. מדריך אותנו בשביל המתעתע של עולם יצירתי ורחב ממה שיכולנו לדמיין בכוחות עצמנו ומעניק לנו ביטחון וכלים לסיים. שווה לנו ללמוד, כדי להקל על עצמנו את הספר הבא. ייתכן שהצלחה אפשרית בעזרת כתיבה חובבנית, אבל זה בהחלט לא סביר ולא מחזיק מעמד. אנחנו רוצים להעלות את הסיכויים לטובתנו ולכן כדאי לנו ללמוד.


בנוסף, הצלחה שתחזיק מעמד לאורך דורות של קוראים, לרוחב מגזרים, שתחצה יבשות ותרבויות היא מבחן איכות שלא רבים זוכים לעמוד בו וכדי לעבור אותו יש לכתוב טוב. אם נבדוק כל סיפור שתורגם, שהודפס שוב ושוב ושוב - המשותף היחיד לכולם הוא סיפור טוב. נקודה. ייתכן שערך כלשהו פופולארי כרגע. אולי ז'אנר מסוים, אולי נושא ספציפי, אולי זה סתם עניין של סגנון ואולי זה מה שמנסיק את מספרי המכירות כרגע. אם לא אכפת לנו מ"מבחן האיכות האמיתי" ואנחנו רוצים להרוויח כסף עכשיו, זה לא צריך להדאיג אותנו. אני לא חושבת שזה בסדר כי זה סולם הערכים האישי שלי עבורי ועבור היצירה שלי. אבל אם אתם חושבים כך, זכותכם ואני מקבלת אתכם כמו שאתם.


איך נשנה את העולם


אפשר לשאול למה אני לוקחת את זה כל כך אישי? שאלה טובה. אי אפשר לשנות את העולם, רק את עצמנו. אני הרי לא מתכוונת לעשות את השינוי בעצמי אז מעכשיו אני אכן מתכוונת לא לקחת ללב. יוצרים אחרים פועלים לעשות את השינוי הזה במו ידיהם ואני אעמוד מהצד ואריע להם בשקט.


תודה למרים יעל, פיציקטו, אריאלה + שתרמו רבות לפוסט זה. וכן לכל מהלך על שתיים שאיתרא מזלו לשהות בסביבתי במשך העשור האחרון. נרגעתי עכשיו ויותר לא נדבר על זה. אני עדיין לא מבטיחה להמשיך לקרוא אחרי ה"איזה פחד!!?!" הראשון, אבל נעבוד על זה.


היכנסו לכאן כדי לראות פרטים נוספים על הסמינר וכיצד להשתתף.


96 צפיות4תגובות

עזרה

 

תנאי שימוש

הוראות הפעלה

פניות

סיפורים

 

בקרוב!

ראנדום

 

ארי

WebNoir

Magic Pen

סרטונים

 

ספידפיינטים

הדרכות