top of page

בימוי קומיקס | איך ממקמים את המצלמה | כל סוגי השוטים לבימוי

בפוסט הזה דיברנו על הזדהות, וסוגי שוטים שיעזרו ליצירה שלה. השתדלתי לא לציין יותר מידי מושגים לועזיים אבל שוט היא מילה שמסכמת כל כך הרבה. זווית הצילום, מיקום המצלמה, מרחק, ובעצם כל מה שכלול בפריים. לכל שוט יש משמעות קצת אחרת. כל אחד יכול להשפיע על הקהל בצורה ייחודית משלו.



שוט למידע


בכל סצנה יש לנו מספר אלמנטים שמשחקים תפקיד. הרקע, האביזרים, הדמויות ותלבושותיהן. השוטים הבאים תופסים את תפקיד האקספוזיציה, חשיפת מידע. הם מתארים לנו את הסצנה, עוזרים לקורא למפות את החלקים, ומסבירים לו מי נגד מי. אפשר גם לטעון אותם במשמעות רגשית.


שוט מכונן (Establishing Shot)


בפריים הזה הנושא הוא הרקע.


כאן נספר לקורא המון מידע על העולם בו האירוע מתרחש. המקום, מזג האויר, והזמן ביום. זו הפסקה להעברת מידע, אקספוזיציה. ככזו, היא משדרת שלווה או שקט. מקסימום השקט שלפני סערה.


לרוב השוט מעניק לקורא תחושת ביטחון ואיזון. כעת הוא יודע היכן הוא נמצא על המפה, והוא גם מקבל את השדר הרגשי שהמידע הזה בעל משמעות מיוחדת.


השוט נוטה להופיע בתחילת סצנה כדי לבסס את המידע מיד, עוד לפני הארוע. או בסוף סצנה כמעין סיכום למה שהתרחש. או כמעבר בין סצנות. לעיתים דוחים את השוט לאמצע הסצנה כדי לפגום בתחושת האיזון ששוט כזה משדר הקורא.


השוט נדיר בגלל קושי הביצוע שלו, ולכן הוא גם יקר לצופה שמבין שזה הרגע להתעמק. אם הסופר חכם, השוט יופיע במקביל לרגעים משמעותיים במיוחד, וכך ישתלם לקורא, והוא יקבל תמורה לזמן שהוא הקדיש. (לחילופין הצייר יכול להשקיע במיוחד בפרטי הפרטים של הרקע כדי שלפחות יהיה שווה להתעמק בוויזואל.)


תורגם מ Blacksad by Juan Díaz Canales & Juanjo Guarnido

יש כמה דרכים ליצור שוט מכונן.


לונג שוט (Long Shot)


מכונה גם Wide Shot. הפריים הזה מציג את הדמות מכף רגל ועד ראש יחד עם חלק גדול מהרקע.


הפריים ממוקד בישות רוחנית: היחס בין הדמות לסביבה שלה. טיב הקשר שלה איתו. לכן מתארים את השוט הזה בעזרת מילות יחס כמו מרחק, גודל ועומק שדה.


האם הדמות רחוקה מהמצלמה, טובעת ברקע עצום מימדים? האם היא שולטת על הפריים ומתנשאת מעל קו האופק? אנחנו מספרים לקורא מה הדמות מרגישה לגבי הרקע הנוכחי. נוח לה או חדש לה? היא שולטת על הטריטוריה או נאבדת בו? בודדת או בחברה טובה? זרה או בבית?


לונג שוט רגיל מציג את הרקע ממרחק בו עדיין רואים את הפוזה של דמויות ואולי עוד כמה פרטים מרומזים. יש עוד ווריאציות לשוט הזה: לונג שוט מרבי, ושוט מלא - תכף נגיע אליו.


תוכלו לנחש איפה הדמות הזאת נמצאת?

תורגם מ Blacksad by Juan Díaz Canales & Juanjo Guarnido

לונג שוט מרבי (Extreme Long Shot)


מכונה גם Extreme Wide Shot. כאן נראה את הרקע ממרחק גדול מאוד. אם ישנן דמויות, הן תהיינה נמליות, צורה מזערית חסרת פרטים. בפריים כזה נראה נוף, מרחב. פיסה מהעולם של הסיפור. הפריים מספר לנו על הזמן ביום, סוג המקום, מזג האוויר ובעיקר - מייסד את האווירה והטון של העלילה.


אתם יכולים לנחש איזה סוג סיפור זה? לשער את הז'אנר?

תורגם מ Milo's World #1: The Land Under the Lake by Richard Marazano & Christophe Ferreira


שעת סיפור


מאסטר שוט (Master Shot)


זו מעין מפת דמויות שמציגה את כל השחקנים על ה"במה" שלהן - מקום ההתרחשות. זה סוג של שוט מכונן אבל הפאנל הזה מתמקד פחות ברקע ויותר בלהקת הדמויות. הוא חושף מידע אודותיהן, את הקשרים ביניהן, היחסים. אפשר להשתמש בשוט לא רק כדי להעביר מידע על המקום, אלא גם לספר מי נגד מי בעזרת שפת הגוף של הדמויות והקרבה ביניהן.


לאורך הסיפור נמצא את השוט הזה הרבה יותר מאשר שוט מכונן רגיל. בדרך כלל קורה כאן משהו. הדמויות פועלות. השוט הזה מניע את העלילה קדימה, במקום לעצור אותה.


יש לכם מושג מה הקשר בין הדמויות? נחשו האם השיחה שלהן טעונה רגשות חיוביים או שליליים.


Black Cotton Star by Yves Sente & Cuzor Steve

זווית הולנדית (Dutch Angle)


בתמונה הזאת קו האופק יהיה עקום. המצלמה נוטה על צירה. אנחנו נראה משהו דומה אם נטה את ראשנו על הצוואר. הזוית יכולה להיות עדינה כך שהקורא לא ער לעקמומית, אבל הוא עדיין פתוח לתחושות שהיא משדרת. לעיתים נדירות - הזווית מוטית לגמרי כך שקו האופק אנכי לחלוטין.


היא מוציאה את הקורא מאיזון ומורטת עצבים. היא משדרת חוסר נוחות, חיים על הקצה, סכנה, מתח, ומצבים פסיכולוגיים קיצוניים כמו פרנויה, מגלומניה, דיכאון או שכרות.


נהוג לזרוק שוט כזה לכל סצנת אקשן ולפעמים סתם מפילים אותה אקראית לאיזה עמוד כדי שלא יהיה משעמם מידי. אבל לדעתי השוט הזה הכי משפיע אם מתחשבים במצבה הנפשי של הדמות. זה לא סתם שוט דינמי, זה שוט מלחיץ.


בתמונה הזאת, האם יש לדמות סיבה לחשוש?