שלום וברוכים הבאים שוב לכיתת הזום שלנו! היום החלטתי לדבר אתכם על משהו שהרבה אנשים שואלים אותי לגביו, וזה נושא מאד מורכב- כי יש כאלה שטוענים שצריך להיוולד עם זה, ויש כאלה שטוענים שזה בכלל פשע להסכים עם זה, ויש כאלה שאין להם דעה והם פה רק בשביל הבורקסים. אבל אין בורקסים כי זאת כיתת זום.
בקיצור, אם אתם אמנים- אתם לא ממש צריכים תפוקה מהירה, כי אמנות זו אמנות לשם האמנות והאמן הוא כמו איש רוח, והאמנות שלו היא מסר להמונים, ואפילו מסר אחד בשנה זה יותר ממה שאפשר לצפות מאנשי רוח נעלים כמוכם. אז לכו תשבו בגלריה ותשתו כוס אספרסו קצר ותדברו עם החתול הקירח שלכם על דברים שבורגנים אוהבים.
אבל אם אתם פה- אתם כנראה אמנים מסחריים שמנסים להתפרנס מתחום קשוח ומלא בתחרות ובתאריכי יעד מפלצתיים, והדבר הראשון שתלמדו על בשרכם זה שאתם צריכים לעבוד מהר.
אז איך עובדים מהר?
קודם כל, סיוג קצר:
אני לא אומרת שאתם חייבים לעבוד מהר. אם אתם עובדים לאט ונוח לכם עם זה, בבקשה תמשיכו. אף אחד לא אמור ללחוץ עליכם. אם לא נוח לכם עם תאריכי יעד צפופים, תעמדו על שלכם. אם האמנות שלכם באה לכם באיזי, קחו אותה באיזי, ותהיו מאושרים. הפוסט הזה מיועד לאנשים שעובדים בתחום האמנות המסחרית, וצריכים לעמוד בדד ליינים קצרים ולספק תפוקה גבוהה, וממש רוצים ללמוד לעשות את זה. הפוסט הזה לא מציב ערכים חדשים בתחום האמנות, הוא רק מספק פרקטיקות כדי להתמודד אתם.
1. סדרי עדיפויות
או איך שאני קוראת לזה: זה לא חשוב, טמבלית.
הרבה מאתנו הם אמנים עם רקע פרפקציוניסטי על גבול האובססיבי, וקשה לנו להפסיק לעבוד אם הציור לא מושלם. זה מעולה אם אתם אמנים בורגניים (אני אשים כאן חץ יציאה בכל פעם שאגיד אמנים בורגניים ←) אבל זה לא ממש נוח אם אתם צריכים לספק 3 עמודי קומיקס ביום. כשעובדים בתפוקה גבוהה ועם תאריך יעד קצר, חייבים ללמוד לשים גבול לפרפקציוניזם. קוראים לזה סדרי עדיפויות, כי עדיף שהקומיקס יכנס לעתון לפני ההדפסה, מאשר שאתם תוסיפו עוד כמה נגיעות אור על צלליות העצים ברקע של ריבוע מספר 6 בעמוד העמוס גם ככה שלכם.
דרך אגב, אני לא אומרת שאתם צריכים לוותר על המקצועיות שלכם, אבל תזכרו שהמקצועיות שלכם לא תמיד מקבלת משכורת שווה מספיק בשביל שלא תשנו בלילה.
2. ניהול משאבים
או איך שאני קוראת לזה: לא משלמים לי מספיק בשביל הגיהנום הזה
כשאין לכם מספיק זמן (ותאמינו לי, אף פעם לא יהיה לכם מספיק זמן), אתם תצטרכו לנהל את המשאבים שלכם בצורה חכמה. ואני אדגים:
כשנותנים לי תסריט לעמוד עם 9-13 קוביות ותאריך יעד לאתמול (!), אני קודם כל בוחרת זוויות קלות לאיור. אם כתוב בתסריט 'שמוליק צועד בשוק', במקום לבחור establishing shot של נקודת מבט מלמעלה, ככה שרואים את כל השוק מנקודת מעוף הציפור, על כל דוכניו, קוניו ומוכריו (זה היה מגניב אם היה לכם זמן לזה) אתם תציירו דוכן ועוד אחד מציץ מהצד, וברקע צלליות של דוכנים בצבע אחיד, ואת הדמות במרכז. בחירת זוויות זה דוגמא טובה לאיך אפשר לשחק עם מה שיש לכם בצורה מועילה, שלא תבייש את המקצועיות שלכם ומצד שני לא תגרום לכם לאחר את תאריך היעד.
עוד דוגמא: כשאין זמן, לומדים להוריד פרטים. ברקעים בקומיקס באופן כללי, לא חייבים לצייר את כל הפרטים הקטנים, כי העין של הקורא לא תקלוט אותם בכל מקרה. אם ציירתם חלון ראוה, אתם לא חייבים לצייר לבובה תוי פנים. זו יכולה להיות בובה בלי תוי פנים, מה קרה? לא קרה כלום. חשוב שהרקע יתן תחושה של האוירה בלוקיישן, אבל לא חייבים להתאבד על כל החלקיקים הקטנים שמאחורי הדמות שלכם. חלק מהם בכל מקרה יהיו מוסתרים עם הבועות, שזה מוביל אותי לסעיף הבא.
3. תכנון מראש
או איך שאני קוראת לזה: לנצח את השטן שנקרא דד ליין
אם תתכננו מראש את מה שאתם עומדים לעשות, תחסכו המון זמן. הרבה אמנים עובדים בצורה אינטואיטיבית- וגם אני אוהבת לעשות את זה, אבל זה לא תמיד טוב. תכנון מראש יועיל לכם מכמה סיבות: (ואני שוב נותנת דוגמאות לקומיקס, כי זה התחום שמהנסיון שלי הכי דורש תפוקה מהירה)
תתכננו איפה הבועות יהיו: כדי שלא תבזבו זמן יקר לצייר ולצבוע פרטים יפהפיים שיהיו מוסתרים עם הבועות בסופו של דבר, תתכננו את מיקום הבועות כבר בשלב הסקיצה.
תתכננו מראש איך העמוד ייראה: כבר דיברתי קודם על בחירת זוויות, אבל זו כיתת הזום שלי, אז אני אדבר על זה כמה שארצה. אז בקומיקס מסחרי אתם כנראה תצטרכו לוותר על הרבה מהאינסטינקטים האמנותיים שלכם. נכון שיש פעמים שאתם חושבים ששוט כזה או כזה יתאים יותר לקטע הזה של הסיפור, אבל לא יהיה לכם זמן להקדיש לכל הבחירות הגאוניות שלכם, וההפסד היחיד הוא של המו"ל שנזכר אתמול להוציא ספר מחר. מה שיעזור לכם ליצור בכל זאת עמוד יפה ומושך, זה לתכנן מראש את המראה של העמוד, ולבחור מראש בכמה שוטים אתם יכולים להשקיע במסגרת הזמן שיש לכם. אם זה שוט אחד, אז שוט אחד. בשוטים המושקעים אתם תתנו יותר עבודה עם איור פרטים, הם יכניסו לאוירה, ויתנו מימד נוסף לעמוד כולו, ואת שאר העמוד תציירו עם השראה (ועדיף מסביב) לשוט/ים ההוא/הם.
מה הרווחתם? הכנסתם את הקורא לאוירה עם שוט מדהים, התיחסתם לשוט בשאר השוטים שאיירתם 'בקטנה', וניצחתם את הדד ליין.
סיוג: אני לא מעריצה גדולה של זה, אבל בכללי אני לא מעריצה גדולה של דד ליינים. אבל כמו שתלמדו בעצמכם, תצטרכו לוותר על חלק מהשקפותיכם האמנותיות אם אתם רוצים להתפרנס בתחום, או לפחות כשאתם מנסים להיכנס לשוק ולהתבסס.
4. אימון
או איך שאני קוראת לזה: הדבר ההוא שבו אתם יותר טובים ממחשבי על
פעם קראתי שכשמחשב העל 'כחול עמוק' התחרה בגארי קספרוב על תואר אלוף השחמט העולמי, נדרשו ארבע מאווררי ענק כדי לקרר את המנועים של כחול עמוק שהתלהטו במאמץ לחשב את הפעולות הבאות, בזמן שגארי ישב בשקט ובקור רוח וערך את אותם מהלכים כמו המחשב, לא נראה עייף כלל.
האם גארי היה חכם יותר מכחול עמוק? לא, עובדה שכחול עמוק ניצח. אבל גארי היה בן אנוש. לבן אנוש יש את החלק המשוכלל ההוא שנקרא מוח, ומוח זה דבר מדהים שיש לו פיצ'ר עוד יותר מדהים שנקרא 'מיומנות'. כשגארי היה קטן ושיחק שחמט אני בטוחה שזה עייף אותו מאד והוא נזקק להפסקות כדי לנוח ולאגור כוחות, אבל אחרי שעשה זאת מספיק זמן, המוח שלו השתכלל והתיימן בכך וזה לא אימץ אותו יותר כמו בתחילה.
גם עבודה מהירה זה תוצר של מיומנות. אחרי שתעבדו מספיק ולאורך זמן, המוח המדהים שלכם יפתח את המחילות הנסתרות שלו והן תהפוכנה לכבישים מהירים עם תאורת לד ומנהרות דו כיווניות עם מצלמות דרך. הרבה טיפים וטריקים שאני מפרסמת פה ושם זה תוצר של עבודה חוזרת ונשנית על ציורים מסגנון דומה ומנסיונות שונים להגיע לאותו תוצר. בסופו של דבר, אתם תקלטו איך לנצל את המשאבים שלכם בצורה חכמה יותר. כי המוח שלכם פשוט מדהים, חבר'ה.
עד כאן להיום, מקווה שעזרתי למישהו במשהו.
אה, ורציתי לומר שאם קראתם עד לכאן אז בבקשה תגיבו, כי זה עוזר לאתר שלנו להתפתח. אני לא ממש יודעת איך אבל הבנתי שככה זה עובד. אז תעזרו, כתבו מילה או שתיים.
אין בורקסים אז אל תקחו כלום בדרך החוצה, וגם אל תכבו את האור כי זה החדר שלכם, בגדול תעשו מה שבא לכם. הקורונה הזאת הרסה לי את הסגיר. בכל מקרה, שתהיו בריאים ומוצלחים! ולהתראות ~
כל הציורים בפוסט הם מתוך פרויקט הד בתיה למדריכות 2020
