אשא"ע [10] // איך מוצאים חשק?

אנונימית שאלה: יש לי תקופות שאני חסרת מוטיביציה או השראה ופשוט אין לי חשק לצייר, איך מעוררים את החשק מחדש?

אנונימית יקרה, את נמצאת במקום טוב. מה שאת מתארת נקרא בלע"ז 'ארט-בלוק' (art block) - חסם יצירתי, וכל אמן חווה אותו בתדירות זו או אחרת.

אמנות היא מתכונת של גלים, לפעמים האמן נמצא גבוה- ואז יש לו רצף בלתי נדלה של רעיונות והוא מוצף חשק לבצע אותם, ולפעמים הוא נמצא בתחתית, ואז - ובכן, אז זה מה שאת מתארת כרגע. החדשות הרעות הן שזה קורה לכולם ושאי אפשר להימנע מזה, החדשות הטובות הן שזה בא והולך.

"כאשר ההשראה לא באה אליי, אני יוצא ופוגש אותה בחצי הדרך." (זיגמונד פרויד)

כאמנים שמחוייבים לדדליין, אתם בטח חייבים ליצור גם בזמנים שאין לכם ממש חשק לזה. אבל גם אם אין לכם דדליין, מנסיון אומר לכם שככל שתגררו את תקופת ה'ארט-בלוק' למשך יותר זמן, כך תתקשו יותר לחזור ליצור. ככל שחוויית האי יצירה שלכם ארוכה יותר, אתם שוכחים איך זה מרגיש ליצור, כמה זה טוב לצייר, ואת הסיבה שבגללה בכלל התחלתם, ואתם לא בטוחים אם אתם בכלל יכולים לעשות את זה יותר. לכן- אל תגררו את זה! גם אם אתם רק מציירים בשביל תחביב, ואתם חווים ארט בלוק, תדאגו לצאת מזה כמה שיותר מהר. כמה שיותר מהר- ככה יותר קל!

אז, איך יוצאים מזה?

"אני כותב כאשר יש לי השראה, ואני דואג לכך שתהיה לי השראה בכל בוקר בשעה תשע." (פטר דה פריס)

הרבה יוצרים חושבים שהשראה היא משהו חמקמק, מופשט, איזה ישות נסתרת שמגיעה לבקר פעם בירח מלא, מברכת את היוצר בקסמיה ואז נעלמת. אין איך לקרוא לה, וכשהיא מגיעה יש לנצל אותה היטב כי היא בודאי תעלם ואין לדעת עד מתי. זה - לא לגמרי לא נכון, אבל גם ממש לא נכון, ואני אסביר.

השראה היא מצב של תודעה מוגברת. פתאום ניצת מאין שהוא רעיון- או כמה רעיונות חדשים, או שאת מוצפת בחשק עצום ליצור, ולא משנה מה. אבל אף פעם זה לא מגיע ללא סיבה.

בספרו 'אינקוגניטו- החיים הסודיים של המוח', דיויד איגלמן מסביר על התהליכים שהמוח שלנו עושה בתת המודע, עד שאנחנו פתאום 'עולים על רעיון'. אנחנו בטעות חושבים ש'פתאום הכתה בנו השראה!' או 'זה צץ משום מקום!' אבל למעשה, זו תוצאה של תהליכי עיבוד וחשיבה מדהימים שהמוח שלנו עשה ללא ידיעתנו- מהרגע שנחשפנו לכל מיני פריטי מידע, מרקמים, זהויות, אנשים, ריחות, מקומות ומילים, ועד שרעיון חדש התגבש לו לכדי משהו מוחשי במוח המודע שלנו.

המסקנה- המוח שלכם הוא כלי אלוהי מופלא ועוצמתי, אבל אתם צריכים להאכיל אותו, כדי שיוכל להגיש לכם את הרעיונות- ההשראה- שאתם מחפשים.

בשביל לקבל השראה את צריכה לאפשר לעצמך להיות במצב רוח טוב, נינוח, בסביבה מעוררת גירויים, ובזמן שבו את פנויה ליצור. השראה לעולם לא תגיע אם את מדוכאת ומיואשת וחסרת בטחון ביכולות שלך, ונדיר שהיא תמצא אותך כשאת בחדר לבן עם קירות חשופים ורצפת בטון. אין זה אומר שאמן לא יכול ליצור במצב כזה- אין ספק שהמוני יצירות מדהימות נוצרו בתנאים לא תנאים ובמצבים שאינם אידיאלים מלכתחילה, אבל אם את בכל מקרה מתקשה למצוא חשק לצייר- עלייך לעשות פעולה כדי לזמן את החשק הזה אליך, ולתת לו סיבה טובה להגיע.

איך עושים את זה?

• תעשי משהו אחר שאת אוהבת. בשבילי- אני שומעת מוזיקה, מצלמת או כותבת. מוזיקה מעוררת בי רגשות, וצילום וכתיבה גורמים לי להרגיש יצירתית ופרודוקטיבית למרות המצב שאני נמצאת בו בתחום הציור.

• תספקי למוח שלך גירויים. רוברט מקי בספרו 'סיפור' אומר, שבשביל למצוא רעיונות טובים אי אפשר להסתפק במה שאתם כבר יודעים, ולכן עליכם לגשת לספריה ולקרוא. לא כל כך משנה הנושא, מספיק שהמוח שלכם ייחשף למרקמי עלילה חדשים או לטרופים שלא הכרתם. בתחום שלנו, תחפשי מאיירים חדשים ותעקבי אחריהם, תצפי בסרטונים של ציור. אני אישית אוהבת את סרטוני הסקיצות של אקיהיטו יושימוטי (Akihito Yoshimoti) ושל מינורי (Minori) ביוטיוב. באשר לכם- אתם לא צריכים למצוא לעצמכם מישהו יוצא דופן, לא פיקאסו או מונה- מספיק שתמצאו את אלה שהצורה שהם מצלמים את עצמם מציירים, טכניקת הצביעה שלהם והאנרגיה שהם משדרים, גורם לשד הציור שלכם להתעורר גם הוא.

• לוח השראה- זה דבר שאני מאד אוהבת. אם נגיד את רוצה מאד לדעת לצייר בגדים, זה בדיוק הזמן לטפל בזה. את לא צריכה לצייר, אבל תאספי לעצמך את כל הבגדים שאת אוהבת ורוצה לדעת לצייר. תיצרי לך לוח יפה עם כל מיני חתיכות בדים, גזרות, צילומי נעלים ודמויות שאת יכולה להלביש. לוחות השראה הם טרנד עולמי ויש לו מליוני עוקבים, אז מסתבר שזה עובד. אתר מומלץ: פינטרסט. אני אישית אוהבת להדפיס את התמונות וליצור לוח השראה פיזי.

• טיפ שאני נותנת לכולם ותמיד עוזר: לפגוש את ההשראה בחצי הדרך. תציירו משהו שתמיד כיף וקל לכם לצייר, משהו שאתם יודעים שאין סיכוי שתכשלו בו. משהו שאתם כל כך טובים בו שאתם יכולים לעשות את זה בעיניים עצומות על רגל אחת וביד שמאל, ולא אכפת לי אם זה ציור של בית, שמש ועץ, כמו אלה שעשיתם בגן פנינה. אחרי תקופה של ארט בלוק שבה חוויתם רק נסיונות כושלים לצייר, ותסכול על כך שאתם לא מצליחים, אתם רק צריכים לשנות את המאזן של החוויות שלכם משלילי לחיובי. ברגע שאתם מציירים משהו שאתם יודעים לצייר- ואתם מצליחים- אתם נותנים לעצמכם חוויה אחת של הצלחה, ומזכירים לעצמכם שלפחות בזה אתם טובים. אולי כל השאר פטטה, אבל לפחות בלצייר עיניים אתם ממש ממש טובים. חוויות של הצלחה הן דבר חשוב לאגו של אמן, ואגו של אמן זה דבר חשוב בשביל השראה. ברגע שאתם מצליחים, אתם מעוררים בעצמכם את החשק לצייר עוד, ואז הדרך החוצה מהתחתית של הבור כבר התחילה.

אלו רק העצות שלי. אם אתם קוראים את הפוסט הזה ויש לכם עוד טכניקות שמועילות לכם, שתפו אותי ואת הקוראים בתגובות!

"בכל פעם שהרגשתי ריק וחסר השראה משהו קרה ומצאתי את עצמי מרוגש ומלא השראה מחדש." (פול אוסטר)

ההשראה תמיד מגיעה בסוף, אבל תקופות של חוסר חשק הן בלתי נמנעות. בשביל להעריך את האור צריך לחוות קצת חושך, ובשביל ליצור דברים טובים, צריך להגיע למצב של ריקנות וחוסר השראה, ואז אפשר לטפס ולצאת משם עם תשוקה כפולה ליצור. אל תבהלי מחוסר החשק שלך, אלא תתעלי אותו כדי לקבל כנפיים חדשות ליצירה.

אני מקווה שהעצות שלי עזרו לך, ובהצלחה ביציאה מהבור!

מזכירה שאפשר לשלוח שאלות לבלוג עבור myaelblog@gmail.com ולציין אם רוצים תשובה אנונימית או בשם :)

---

מקורות:

דיויד איגלמן (2016). אינקוגניטו- החיים הסודיים של המוח (תרגום: עמנואל לוטם). כינרת זמורה- דביר.

רוברט מקי, (2005) סיפור (תרגום: נועה מנהיים). גלורי.

כל הציטוטים למחבריהם

תמונת כריכה: zimplusdib on devianart https://www.deviantart.com/zimplusdib/art/ART-BLOCK-271853794