כל סיפור חייב שחקן ראשי. אולי אפילו כמה. הדמות איתה הקוראים אמורים להזדהות. מעכשיו נקרא לכוח הזה פרוטגוניסט למרות ניחוח החו"ל שנודף מהמילה הזאת. הפרוטגוניסט הוא זה שסוחב את הסיפור.
בטח, יש כמה שותפים שעוזרים לו עם המשא, אבל החמור האמיתי זה הוא. אגב, במקרה של דרמה, יכול להיות פרוטגוניסט מרובה, מספר דמויות ראשיות שמשרתות יחדיוה את המסר.
לפרוטגוניסט יש סיפור רקע, תשוקה, את כוח הרצון לספק אותה, ומסר שהוא משרת. הדמות הזאת תעורר הזדהות שתשכנע את הקהל לעקוב אחרי הסיפור.
לדוגמא: באיסתרק של מ. קינן תשוקתה של הדמות הראשית היא לכבד את מורשתו, הוא בעל אינטליגנציה ותואר מספקים כדי לעשות זאת, והוא רוצה את זה עד כדי כך שהוא מסוגל לעמוד בעינויים למען מטרה זו. (לדמות יש גם תשוקה לא מודעת אבל זה סיפור לחצי השני של המסר).
כל סופר מקווה להמציא את הגלגל מחדש, ואני לא זו שתתווכח. רק אומרת שיש פחות או יותר ארבעה סוגים של פרוטגוניסטים ושכדאי שינסו למצוא את עצמם בקוביה. למה? כי אולי הם במקום הלא נכון מבלי ששמו לב.
גיבור
Hero
דמות פרוטגוניסטית שמייצגת את האידיאלים הנערצים ביותר של החברה בה הסיפור מתפרסם.
מדובר באופנה. היא אינה דומה ממקום למקום ומתעדכנת בכל עונה. כשהאופנה מכתיבה כוח פיזי, מראה חיצוני, וצדק, הגיבור יכול בהחלט להיות סופרמן.
הדוגמה הזאת מוצלחת במיוחד כי היא מיישמת בכל יישותה את הרעיון של גיבור. דרכו אנחנו רואים את התפתחות האידיאלים של החברה עבורה הוא נוצר לאורך תקופה של כמעט מאה שנה.
בגילגולו הראשון, האפיון של סופרמן היה של פורע חוק המגן על הנזקקים בכל מחיר. לא היתה לו שום בעיה להרוג את הנבלים לית דין או דיין כי בזמנו זה היה עונש ליגיטימי בעיני הקוראים. מלחמת העולם השנייה קראה אותו לסדר. ערכי החברה השתנו והפכו אותו לפטריוט מושבע המכבד את כוחות החוק, והסופרמן המודרני שונא להרוג באופן מופגן.
כיום יש גם גיבורים על מסוגים אחרים, יש אומרים "מורכבים" יותר ותכף נדבר עליהם, אבל סופרמן הוא גיבור העל הראשון. הוא תמיד חייב להיות גיבור.
גיבור על הוא פרוטגוניסט בסיפורים מתת ז'אנר של פנטזיה/אקשן עם כוחות על טבעיים שמאפשרים לו להגן על ערכיו. הוא מצויד בקוד מוסר ייחודי, תלבושת, אלטר אגו, ועבר טרואמתי שיוודעו לקוראים בסיפור מוצא.
אנטי גיבור
Anti Hero
נראה שחלק מהסופרים בטוחים שמדובר בסוג של אנטיפת.
זה יכול להיות נכון אבל בואו נדייק. בניגוד להגדרה הקלישאתית שלו, אנטי גיבור יכול בהחלט להיות אדם טוב, אולי גם נחמד. ייתכן כמובן שהוא שָכֵן נוראי שמתחשבן על כל סנטימטר בקוטר הביצה שאתם מנסים להחזיר, אבל לא זה מה שיכתיר אותו בתואר המדובר.
אנטי-גיבור הוא פרוטגוניסט המייצג ערכים שאינם האידיאלים הנערצים על החברה. הם עדיין יכולים להיות חיוביים. אנטי גיבור הוא פרוטגוניסט שמעשיו טובים, אך המניעים שלו פשוט לא בסטייל כרגע.
לפעמים קשה להבדיל בין אנטי-גיבור לגיבור כי כמו שאמרנו, האופנות משתנות כל הזמן. אנטי גיבור דאשתקד יהיה גיבור היום, וכן להפך. אולי זה לא כל כך משנה.
איך אפשר בכל זאת לנצל את הרעיון הזה? ראשית, להבין שפרוטגוניסט לא חייב להיות עטוף בצלופן ותארי כבוד כדי להוביל את העלילה. מקסימום יצרתם אנטי גיבור, לא סוף העולם. שנית, גם אם בכוונתכם ליצור אנטי-גיבור, בסופו של סיפור, מעשיו מוכרחים להיות חיוביים בעיני הקהל, אחרת הוא פרוטגוניסט מסוג מאוד מאוד שונה.
לדוגמא: ספיידרמן נחשב פעם אנטי-גיבור כי הוא ייצג אינטליגנציה בדור שהעריץ כוח פיזי. בעידן המודרני הוא נחשב גיבור כי אינטליגנציה הפכה לתכונה מבוקשת, בעוד אנטי-גיבור הוא פרוטגוניסט כמו "המעניש" שמייצג לוחמה מזוינת בפשע, כאשר תכונה נערצת כיום היא שלום ואחווה - מה שהסופרמן העדכני מייצג. בעצם, יש מצב שה"מעניש" הוא פרוטגוניסט נבל.
פרוטגוניסט שמעשיו אינם חיוביים אינו גיבור משום סוג.
פרוגוניסט נבל
Villain Protagonist
כאשר הדמות הזדונית, זו שעושה את כל הבחירות הלא נכונות, היא הדמות הראשית בסיפור, זהו פרוטגוניסט נבל.
לא אנטי גיבור. נבל.
נבל שמוביל את הסיפור יאלץ להיות נבל מזוהה, עם מניעים שאפשר להבין. הסיפור מכניס את אותנו למצב בלתי אפשרי לכאורה, בו אנחנו מבינים שאנחנו לא רוצה להיות במקום של הדמות הראשית, יודעים שמעשיה מגונים אבל מרגישים שאילו היינו במקומה, היינו רוצים לנהוג בדיוק כך.
סיפור כזה מסוגל להעביר מסר הפוך.
במקום להציג לקורא סיבות לבחור בטוב, מציגים בפניו סיבות שלא לבחור ברע. גם אם אנחנו לא רוצים לסייר באפיק הזה, כדאי להיות מודעים למבנה כי אפשר ליצור בטעות דמות נבל חזקה, ודמות גיבור חלשה, דבר שמכניס את הקהל בדיוק למצב שהזכרנו.
פעמים אחרות הגיבור אחראי למעשים מגונים בעיני הקהל, אך הסופר אינו ערני מספיק כדי לזהות שהוא בנה נבל.
לדוגמא: יש טרופ לו אני קוראת שלטון איימים. דמויות ראשיות מקבלות אישור שמימי (ליתר דיוק, ספרותי) לחסל כל אדם העומד בדרכם, כל עוד הוא בדרגה פחותה במערך העלילה. בלי חשבון, או אפילו רגע היסוס.
בייחוד בישראל דבר כזה לא אמור לעבור בשקט בגלל עיקרון "טוהר הנשק" עליו מושתת כל המערך ההגנתי מאז שנות עוללותה של המדינה. אני לא מנסה לטעון לצדקות יתירה של הממשלה שלנו, אני רק אומרת שאם הדמות קוטלת בדם קר פקידים תמימים שבסך הכל איתרא מזלם למצוא את פרנסתם במשרד אותו מנהל מוקד החיסול, אז אין ספק שהיא נבל.
אנטגוניסט גיבור
Antagonistic Hero
זוהי דמות שתכלס מסייעת לצד של הטובים בסיפור, אך אין לה מניעים טובים, ולא אמורים להזדהות איתה. לפעמים היא עלולה אפילו להפריע לפרוטגוניסט להשיג את תשוקתו.
כאן אנחנו מתקרבים לשטח האפור שבין פרוטגוניסט - הכוח שמניע את העלילה, ואנטגוניסט הכוח שמתנגד לפרוטגוניסט. שני הכוחות מבטלים זה את זה והופכים אותה לדמות נייטרלית שמחוסר ברירה משחקת בשולי הסיפור גם אם תפקידה חיוני. זאת הדמות היחידה ברשימה שלנו שאינה דמות ראשית.
לדוגמא: בהארי פוטר של ג. ק. ראולינג, סנייפ מסייע בסופו של דבר לטוב לנצח אבל מעבר לזה, יש שיגידו גיבור, יש שיגידו נבל. זו דמות שתפקידה אינו עקבי לכן הוא לא מקבל מקום מרכזי בעלילה. אפילו סיפור חייו משקף את זה, הוא תמיד היה רק השני במעלה בכל תחום.
פרוטגוניסט מקרי
Casual Protaganist
אין לי כינוי אחר לתופעה הזאת. כאשר הדמות הראשית נמצאת בצד הנכון של המתרס אבל נראה שהיא פחות או יותר זורמת עם הכוחות שסוחפים אותה, לא כל כך מחויבת לאף אחד או אולי מחויבת למרות שאין לה סיבה קונקרטית יותר מאשר "אמרו לה".
אמרו לה שהיא בצד של הטובים, אמרו לה מי הרעים, ואמרו לה מה לעשות בעניין. מעין כוח טבע בדמות ראשית.
אם הקהל מזדהה עם דמות כזאת זה כנראה בגלל שמדובר בממלא מקום (Placeholder). כלומר, דמות חסרת ייחודיות עד כדי כך שהיא יכולה לייצג כל בן אנוש שמוכן לקרוא את הסיפור.
לדוגמא: בשר הטבעות של ג.ר.ר. טולקין, פרודו עוקב בתשומת לב אחרי ההוראות שמדריכיו המתחלפים נותנים לו, עד הסוף הבלתי נמנע של העלילה.
אתגר: הזכרתי בהתחלה את איסתרק וגם שמתי אותו על הכריכה 😉 איזה סוג פרוטגוניסט הוא?
ובכן אנשים נאמנים שמחכים לחלק הבא בסדרת הקומיקסים שלנו! (יש מהזן שלכם בכלל?) מאחר ואני ו-1405 הקומיקסים שלי עסוקים בפניות קודמות, החלטתי לפתור אחת ולתמיד את הנושא שמתקיל אותי זמן רב. תוך כדי כתיבת ההיסטוריה הנרחבת של גיבורי העל האמריקאים וכל ההופלה שסביבם, שאלתי את עצמי, האם יש מקום להסביר גיבור מהו? בכתב אפור פיצפון אולי? עם מסגרת וסימון שזה נ.ב ולא חובה למתקשי קריאה? הנה הפיתרון. פוסט נפרד. מושלם, לא?
יומחד נדבר גם על אנגוניסטים, אבל לא היום.
