תמיד אהבתי כינור, מגיל קטן זה היה נראה לי הכלי הכי קסום ונוסטלגי, הכי יהודי שיש.
מאחר וניחנתי בכמעט אפס חוש מוזיקלי והייתי חכמה כדי להבין את זה, זה נותר בגדר חלום.
עד היום אני זוכרת את היום שבו במסיבת בת מצווה בבית ספר נדרש כינור להצגה ואחת הבנות התנדבה להביא כינור של אחותה הגדולה. התבוננתי בו, קטנה, עם עיניים בורקות ולב פועם, וביקשתי להחזיק בו לכמה דקות... החוויה הזאת נגמרה במהירות כשהכינור נמסר לידי התפקיד הראשי ברת המזל וההצגה התחילה.
תוכנה: קליפ סטודיו פיינט
זמן: כ-3 שעות.
אחרי שסיימתי לצייר, הבנתי שלא עשיתי מספיק עבודת מחקר בלהבין את המבניות של כינור, היה כדאי להסתכל על עוד קצת רפרנסים.
אז אם מישהי כאן כנרית מומחית- א. אני מעריצה, ב. סלחי לי על אי הדיוקים.
