מעקב אחר דמות הרב

בפוסט זה אני משתפת בתהליך ובחשיבה שעמדה מאחורי הציור של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, ובאחד השלבים הראשונים והחשובים בציור. אחרי שהוחלט מהו נושא וסגנון הציור (ולפעמים אפילו עוד קודם) - חשוב לתכנן כיצד העין תתבונן ביצירה. מה יתפוס את העין בתחילה ומה יהיה המשך ההתעניינות. וכיצד נגרום לעין לרצות להמשיך להתבונן.

משחק ניגודים

כלי מאוד משמעותי שמושך את העין זהו הקונטרסיות - ניגודיות בכל ציור יש את האזורים שהעין נמשכת איליהם. ובאיזור שיש ניגודיות - המבט נתפס. (זוהי הסיבה שתינוק שנולד ישר נמשך לעיניים של הדמויות - הקב"ה ברא אותנו בצורה שהעיניים יהיו כתם כהה על רקע בהיר.) גם בציור מומלץ לתכנן היכן רוצים שהצופה יתמקד.

בציור של מרן זצ"ל, היה לי חשוב להבליט את טוהר פניו ואת העוצמה שהייתה לו. נעזרתי בתכנון קונטרסטים כדי למקד את הצופה.

היכן הקונטרסט

בצילום המקורי בשחור לבן שלה הרב זצ"ל ניתן לראות קונרטסטים רבים, אבל בציור החלטתי שהמקום המרכזי שבו אצור את הניגודיות יהיה איזור הפנים. לכן הדגשתי אור וצל בפנים ובזקן. לעומת זה הורדתי ניגודיות שהיתה בריקמה של הבגד ובעיטור שעל הכובע. גם את הקיר ברקע הכהתי כדי שלא תיווצר שם קונטרסטיות חזקה.

קומפוזיציה של קונטרסטים

בשלב השני הייתי מעוניינת שהעין תתבונן בכפות הידיים (כתמים בהירים קטנים יותר) ולכן גם שם הגברתי את ההבדל בין הכהה לבהיר.

מהאזורים הקונטרסטיים, נוצר מעין משולש שהעין מתבוננת בו ועוקבת אחריו בצורה סיבובית שמשאירה את הצופה בתוך הציור.

כאשר יודעים מראש היכן יהיה מרכז הקומפוזיציה - מוקד המשיכה בציור. ניתן לתכנן זאת על ידי הגברת הניגודיות באזור זה. מומלץ ליצור קומפוזיציה מאוזנת ומעניינת מהקונטרסטים. כך יש הנאה למתבונן מהאמנות. ההנאה אינה רק מהביצוע והדיוק של היצירה אלא גם הנאה ויזואלית שפונה הישר לתת המודע.

טיפים לבית