ציירו אקשן דינאמי שקופץ מהעמוד!
הגיבן
29 באפריל 2023 בשעה 19:06:25
אקשן, פעולה, דינאמיות. יש המון דרכים לפוצץ עמוד קומיקס ואנחנו נדבר על כמה מהם כאן.
קווי תנועה
מצלמה שעוקבת אחרי חפץ נע, נוטה לתעד מריחה. יש כמה סגנונות של קווים. הראשון זה הזנב. מריחת תנועה שנוצרת אחרי פעולה שהסתיימה. בציור נראה את התוצאות של הפעולה, את סופה. וקו תנועה יציג את מה שקרה.
חשוב! הקו תמיד יהיה מאחורי התנועה, ולא מקדם את התנועה.
הקווים יכולים גם להזדנב מאחורי דמות שלימה. תנסו לדמיין מצלמה על חצובה, היא לא זזה ומצלמת את הרחוב ביציבות. עכשיו דמות חולפת על פני המצלמה. היכן יהיה מריחת תנועה? הרג'ה נהג לצייר סלסול אבק מינימלי, אבל אפשר גם כך:
עכשיו מה עם המצלמה עוקבת אחרי הדמות, זזה במקביל אליה, והרחוב הוא זה שנע? כאן נראה מריחת רקע מאחורי הדמות.
קווי התנועה האלה, מציגים את תנועת המצלמה וזה יכול להיות זום - תיקרוב אל הנושא. ומשתמשים בזה גם ברגעים שאמורים להיות "מרגשים". להעניק סימן קריאה לתמונה. אני לא מחבבת את זה... אבל פשוט, נסו לחשוב בהיגיון כשאתם משתמשים בזה. תחשבו מה מצלמה אכן היתה עושה אילו היתה שם, כי קווים חסרי משמעות יכולים גם לשטח את כל הציור.
ועכשיו, בלי גלגלי עזר. איך מפעילים את התמונה בלי קווים?
תנצלו את הרקע
הצורות ברקע מרכיבים קווים דמיוניים שיכולים להצביע לכיוון כלשהו, אם תבחרו לסדר אותם. בתמונה הזאת אנחנו רואים כמעט כמו קווי זום במבנים שמצביעים אל הדמות.
שיטת כוכב שביט
איך מציירים תנועה בלי קווים? קודם כל, אפשר להשתמש בפריטים שכבר שכבר קיימים בתמונה, כדי להצביע לכיוון בו בדרך כלל יהיה קו תנועה. תחשבו על כוכב שביט, והזנב שהוא מותיר עם ההתפרקות שלו. כדי להגביר את התנועה, תוסיפו חלקיקים. טיפות, אבק, עלים יבשים, אפילו אפקט קולי! האפשרויות בלתי מוגבלות. והכל מזדנב מאחורי התנועה.
שיטת הקלע
הפעם נדבר טיפה על קומפוזיציה. כשמניחים את הנושא בקצה של התמונה, זה מצביע על כך שהנושא עתיד להגיע לקצה השני.
דמיינו קלע נמתח לאחור, בוודאי שהסלע יעוף כשנעזוב את הגומי. בתמונה הזאת, בטמן לוחץ על הקומפוזיציה בפינה העליונה, מותח את הגומי מהמרכז אל הפינה למעלה, כשנותר ריק בשאר התמונה, נשאר אזור גדול לא פעיל. לכן הצופים מסיקים שהוא עתיד לנוע מהפינה שלו, כלפי האזור הריק.
הנה דוגמא נוספת מWatchmen. בריבוע הזה, הדמות ניצבת בפינה מטה, כאשר נותר ריק בחלק העליון. לכן אנחנו מצפים למה שקורה בשורה השנייה - עוד לפני שאנחנו קוראים אותה.
שיטת הצורה
הנה עוד קצת קומפוזיציה בשבילכם. בטח שמעתם את המילה הזאת: דינאמי. המשמעות שלה זה פשוט שינוי פעיל. צורות וקווים דינאמיים הופכים תמונה קפואה לתמונה שמשדרת אקשן ותנועה. תסתכלו שוב על בטמן.
אם נפשט את התמונה לצורות וקווים פשוטים, נראה שהתמונה משתמשת בעיקר במשולשים, או קווים עקומים. ריבוע משדר יציבות וקיפאון, סדר והגיון. משולש משדר פעילות, שינוי, תנועה ובקיצור - דינאמיות.
אתגר: מה מעגל משדר לכם?
שפת גוף
הדבר האחרון עליו נדבר הוא שפת הגוף של הנושא. בעצם, הפוזה או היציבה של הדמות. כשאנחנו רואים אדם עומד, יושב, אנחנו מבינים שיש כאן יציבות ונינוחות. מבחינתנו, האדם הזה יכול להישאר בתנוחה הזאת זמן ממושך בלי להזדקק לשינוי, אז אנחנו לא מרגישים שהיה תנועה לפני "הצילום".
אם נצייר אדם בתנוחה שאין סיכוי להישאר בה יותר מחלקיק השנייה, אז ברור לצופים שקורה כאן משהו. מתרחש כאן תנועה, שינוי פעיל ומיידי. תסתכלו על בטמן שוב (פעם אחרונה, מבטיחה). האם אפשר להישאר כך למשך זמן? רגל אחד למעלה, הישענות קדימה, ובכלל כולו באוויר.
אבל בואו ניקח דוגמא מבלבלת קצת יותר. אדם שנפל. בקלות יכול להיראות כמו מישהו ששוכב בנינוחות. אין שום בעיה להישאר ביציבת שכיבה במשך זמן רב, כולנו עושים את זה חלק גדול מהיום...
אבל אם מישהו הפוך כשראשו מטה, קשה יותר לצפות ממנו להחזיק את התנוחה הזאת!
ועוד יותר טוב, אם הוא באוויר. אפילו זרוע אחת שלא שוכבת בנינוחות יכולה לרמז שקרה משהו.
העיקר שהדמות לא מונחת לגמרי על הקרקע, לא משדרת נוחות וסטטיות. יש עוד המון דרכים! תחשבו על זה.
בהצלחה במסע!