מישהי שאלה אותי איך אני מציירת בגדים לבנות צנועות, ואני מסכימה שזה דורש הסתכלות אחרת במקצת מציור דמויות רגיל. קודם כל, לא כל פוזה נראית טוב בבגדים רחבים. שנית כל, חבל על ההשקעה האנטומית אם לא יראו את זה בכל מקרה.
הרבה מאיתנו מציירים תחילה גוף, ואז "מלבישים" אותו. הבעיה היא שהרבה עבודה הושקעה באנטומיה המדויקת, והפוזה המקסימה, לכן יש לנו דחף להצמיד את הבגדים, לצייר כפלים מיותרים, לקצר ולחתוך. וחבל, לבגדים רחבים יכול להיות קסם משלהם.
ככה אני מתמודדת עם האתגר הזה.
אני מתחילה מסקיצה ראשונית. בסקיצה אני יוצרת מבנה כללי בעזרת צורות בסיסיות ופשוטות. אני מתייחסת לבגד ולדמות כמקשה אחת. אני לא מתייחסת לגוף בנפרד, אני חושבת על הציור הסופי והמכוסה. (תמיד אפשר בשלב הבא לצייר קצת יותר את הגוף כדי לבדוק את הפרופורציות המדויקות.)
אני מחפשת להכניס תנועה לתוך הפוזה. זה חשוב לי בגלל שהבגדים מכסים את מרבית התנוחה, ואני אצרך לנצל כל רמז אפשרי כדי לספר שיש כאן בן אדם מתחת לכל זה. אני שואלת את עצמי: מה התנוחה הבסיסית? עומד. איך אפשר להכניס תנועה? הישענות. אם הוא הולך אז הוא ידלג, ימתח או אולי אפילו ירקוד. העיקר, לא סתם פוזה סטטית.
בשלב הזה אני מדייקת יותר את הציור. אני עדיין מתמקדת בקווי מתאר, בצורה הכללית, ומתעלמת מפרטים. אם לא בטוחים במיקום של רגל מסוימת, למשל, כאן המקום לצייר סקיצה קצת יותר מדויקת של הגוף כדי לוודא את זה.
עכשיו הגיע הזמן להשלים את הפרטים. אני מתמקדת בתנועה שהכנסתי לפוזה. אני שואלת את עצמי שתי שאלות:
איזה עצם הזזתי ממקומו? דווקא שם אצייר קפלים בבגד.
לאיזה כיוון הזזתי אותו? הקפלים יהיו "חיצים" שיצביעו לכיוון הזה.
כעת אני מחפשת להוסיף עוד פרטים לבגד עצמו שיספרו עוד יותר מידע על התנועה ועל הדמות. אם הכיס הימני גבוה מהשמאלי - ברור ל"קוראים" שהמותן נוטה לכיוון הזה. אם אחת הכתפיות גבוהה מהשנייה, מובן שהכתף מורמת. תפר הוא הזדמנות מצוינת לספר על אורך העצם, וקפל מסביר על הצינוריות של הגפיים.
לסיכום: המיקוד שלי הוא על התנועה. שם אני מכניסה פרטים, קפלים, תפרים וכדומה. במציאות יכולים להיות בבגד עוד פרטים רבים, קפלים עד אין סוף, כפתורים ותיפורים. אבל זה לא מעניין אותי. אני לא יוצרת מציאות, אני רק מספרת לקהל על מה הוא מסתכל.
המיקוד הזה בקריאות תמיד מדריך אותי. לדוגמא, בנעל ציירתי השרוכים כי הם מספרים את המבנה הגלילי של כף הרגל, וציירתי את הסוליה כי היא מספרת על הקשר בין בסיס כף הרגל לרצפה. לא במיוחד מתעכבת על פרטים אחרים.
מה בעצם עשיתי לפוזה?
בואו נניח שציירתי עמידה כפי שהוא במקור. קפוא וללא תנועה לשום כיוון.
כעת בחרתי עצם מסוים והוזזתי ממקומו. זהו התנועה.
המותן נע לכיוון ימין.
בבגד, הקפלים יהיו ממוקמים במותן, ויצביעו לכיוון התנועה (או כנגד כיוון התנועה, אם רוצים להסתכל על זה ככה).
זה הכל! נסו את זה, זה ממש פשוט. ותעדכנו אותי איך הלך לכם.
