לא כל אירוע שמתרחש בסיפור הוא סצנה.
כדי שארוע יקרא סצנה עליו להיות מונע על ידי קונפליקט, ולשנות לפחות ערך אחד בחיי הדמות מחיובי לשלילי או להיפך.
הדרך שנלמד, לא רק עונה על כל הקריטריונים האלה, אלא גם מחברת את הסצנות אחת לשנייה לשרשרת רציפה שיוצרת עלילה.
עלילה בה כל סצינה מובילה בצורה חלקה למטרה בסצנה הבאה עד לסיומו של הסיפור.
אנחנו מצפים שכל סצינה תמלא מספר דרישות:
שתקדם את העלילה
שתבטא את הדמויות
שתיצור עניין
ושתעורר בקוראים רגשות
בואו נראה איך להשיג את כל ארבעת המטרות האלה, ובמיוחד את שלושת האחרונות, אותם הרבה יותר קשה לבצע.
הסצנה מתחלקת לשניים
אחת הדרכים לבחון את מבנה הסצינה היא לחלק אותה לשני חלקים שיוצרים יחד אירוע שלם.
נקודת מפנה שמשנה את פני הדברים מחלקת את הסצינה. מה שהיה עד עכשיו, והדבר הלא צפוי שמשנה את הכל.
תארו לעצמכם למשל, אמא שמנסה נואשות להגיע בזמן לראיון עבודה. היא מתארגנת תחת לחץ גדול - אבל אז היא רואה מהחלון את האוטובוס שלה עוזב את התחנה.
או שתי חברות מתווכחות ביניהן בלהט - אבל אז אחת מהן אומרת משפט מסויים שמשנה את השיח לידידותי ואוהד.
האוטובוס שעוזב את התחנה, או המשפט שנאמר, הם נקודת המפנה שמחלקת את הסצינה. השבירה הזאת יוצרת עניין והפתעה, היא גם מולידה רגש אצל הקורא. רגש של ייאוש ותבוסה בסצנה עם האוטובוס, ורגש של הקלה ואהדה בסצנה עם הויכוח.
ככל שהשינוי בנקודת המפנה חד יותר ובלתי צפוי יותר, כך הסצנה תהיה מרתקת יותר ותוליד בקוראים רגש חזק ועוצמתי יותר.
נתאר את חלקי הסצינה בעזרת התבניות הבאות:
פעולה\תגובה:
החצי השני של הסצנה מגיב לפעולה שבוצעה בחלק הראשון שלה.
שאלה\תשובה:
החצי השני מהווה תשובה לשאלה שהוצבה בחלק הראשון שלה.
למשל, הסצנה מציגה מציאות חיים קשה שמייצגת את השאלה של הדמות. מה החיים שלי שווים בכלל? החצי השני של הסצנה מציג מציאות שעונה את התשובה לשאלה הזו.
פעולה\שיעור:
החצי השני מלמד את הדמות שיעור הנוגע לבחירה של הדמות בחצי הראשון.
למשל: הדמות רודפת בחצי הראשון אחרי משהו מסויים, ונקודת המפנה גורמת לה להבין שהיא רדפה אחרי הדבר הלא נכון.
רגש\רגש מנוגד:
נקודת המפנה גרמה לדמות (ולקוראים) להרגיש רגש הפוך מהרגש שהוצג בחצי הראשון.
ותזכרו, סצינה אחת יכולה להתאים ליותר מתבנית אחת!
בואו נסתכל למשל על הדוגמא שהבאנו קודם. בהתחלה האמא חשה לחץ ודחיפות, ובעקבות נקודת המפנה תחושותיה הפכו לייאוש ותבוסה.
במהללאל של מ. קינן, הפרולוג מחולק לשניים על פי תבנית של פעולה\שיעור.
מהללאל מנסה באומץ לנקוט יוזמה עצמאית כדי להציל את סבתא הטובה מקבורה במקום בזוי. אך בנקודת המפנה אבא הגדול הורס את הכל ומשפיל אותו מול הקהל שהריע לו קודם.
כעת מהללאל לומד שיעור אכזרי. שלא כדאי ואין שום תועלת בנקיטת יוזמות עצמאיות על מנת להשיג את רצונותיו. שעדיף להיכנע למציאות חייו העלובה.
הסצנה הזו מעוררת בנו, הקוראים, את אותם הרגשות שמהללאל חש. תסכול, חוסר אונים, כעס, תבוסה וייאוש.
אחרי שהגדרנו את נקודת המפנה, אנחנו צריכים לוודא שהסצנה כוללת ששה חלקים. ועל כך נדבר בפעם הבאה.
אני אענה בשמחה על שאלות (בתגובות למטה)
מקורות (מכיל קישורים מתומלגים):
